מתי מותר/אסור לעלות לקבר?

תאריכים מקובלים לעלייה לקבר

• יום השביעי (סיום השבעה) — נוהגים לעלות לקבר בבוקר לאחר שחרית, עם סיום האבלות. אם חל בשבת או בראש חודש — דוחים ליום ראשון. (קיצור ש״ע ילקוט יוסף סי׳ לה:ג; מחבר יו״ד שמד:כ)
• הקמת מצבה — מנהג חב״ד: ביום השמיני לאחר הקבורה. (ספר המנהגים — חב״ד)
• יום השלושים — יש הנוהגים לעלות ביום השלושים. אם חל בשבת או ראש חודש — מתאימים בהתאם. (קיצור ש״ע ילקוט יוסף סי׳ לה:ג; מחבר יו״ד שמד:כ; טור שמד)
• יום היארצייט — המנהג העיקרי והמבוסס ביותר. אם אין אפשרות לעלות ביום עצמו, ניתן לעלות בטווח של שלושה ימים לפני או אחרי. (רש״י יבמות קכב ע״א; קב הישר עא; נטעי גבריאל עו:א, עו:יח)
• ערב ראש השנה — נוהגים לעלות לקברי קרובים וצדיקים. (מחבר או״ח תקפא:ד; רמ״א שם)

שנה ראשונה — הגבלות

• בשנה הראשונה לאחר הפטירה, פוסקים רבים ממליצים לא לעלות לקבר מחוץ לתאריכים הנ״ל (יום 7, 30, יארצייט). (טור שמד בשם כל בו; מהר״ם בריסק ב:כט)
• הטעם: שלא לצער את הנשמה בתקופה רגישה זו.
• יש המקילים ומתירים ביקורים נוספים, בפרט בקברי אישים חשובים.
• אין עולים לקבר בתוך ימי השבעה (מלבד קבורה עצמה). (קיצור ש״ע ילקוט יוסף סי׳ לה:ג)

עלייה לקבר בתוך י״ב חודש

• יש הנמנעים מלעלות לקבר בתוך י״ב חודש (מלבד התאריכים הנ״ל), מכיוון שהנפטר נידון תוך י״ב חודשים, ולכן אין לבקש ממנו להליץ טוב בעד החיים. אולם מותר לעלות ולומר תהלים, וכן להתפלל על הקבר לעילוי נשמתו. (נטעי גבריאל אבלות ב פא:ה; שו״ת שרגא המאיר ו:ח אות ד; הליכות שלמה א יח הערה 74)
• מנהג חב״ד: לא נוהגים לעלות לקבר בסיום הי״א חודש. (המדריך פ״ו:ז)
• מנהג עדות המזרח: נוהגים לעלות לקבר גם בסיום הי״א חודש.

ימים שאין עולים בהם

אם היארצייט חל באחד מהימים הנ״ל — יש לעלות בערב אותו יום (מחצות ואילך), או לאחריו.

מה עושים כשאי אפשר לעלות ביום היארצייט?

כהנים ובית הקברות

• כהנים נוהגים לעלות לבית הקברות ביום השבעה, יום השלושים, ויום היארצייט. (קיצור ש״ע ילקוט יוסף סי׳ לה:ד; נטעי גבריאל עו:יא)
• אסור להם להיכנס לבית הקברות ממש — עומדים ליד הגדר, בריחוק יותר מד׳ אמות מהקברים.
• יש להיזהר שלא ללכת תחת אילן שמאהיל על הקברים. (קיצור ש״ע ילקוט יוסף סי׳ לה:ד)

הכנות

• יש הנמנעים מאכילה לפני העלייה (שתייה מותרת ואף רצויה).
• מי שלא ביקר בבית הקברות 30 יום — מברך ברכת ״אשר יצר אתכם בדין״. (שו״ע או״ח רכד:יב)
• נותנים צדקה ליד הקבר לפני התפילה.
• מכניסים את הציציות לתוך הכיסים. (שו״ע או״ח כג:א)

ליד הקבר

• אומרים מזמורי תהלים — מזמור קי״ט לפי אותיות שם הנפטר, ואותיות ״נשמה״.
• יש המוסיפים פרקי משניות לפי שם הנפטר.
• יש הנוהגים להקיף את הקבר פעם אחת לפני היציאה.
• מניחים את יד שמאל על הקבר בעת התפילה.
• אם נמצאים עשרה אנשים — אומרים קדיש. (קיצור ש״ע ילקוט יוסף סי׳ לה:ג)
• יש הנוהגים להניח אבן על הקבר לפני היציאה.

ביציאה מבית הקברות

• נוטלים ידיים שלוש פעמים.
• נוטלים ידיים לפני כניסה לבית.
• יש הנוהגים לתלוש עשב ולזרוק מאחוריהם.