כללי החישוב

תחילת השבעה

• האבלות מתחילה מיד לאחר הקבורה, כאשר הארון מכוסה לגמרי באדמה.
• יום הקבורה נחשב כיום הראשון, גם אם הקבורה הסתיימה רגעים ספורים לפני השקיעה.
• קבורה בבין השמשות (בין שקיעה לצאת הכוכבים, כ-18 דקות) — עדיין נחשב לאותו יום, בתנאי שהאבל טרם התפלל ערבית.
• אם הקבורה היתה לאחר צאת הכוכבים, או שהאבל כבר התפלל ערבית — היום הראשון מתחיל למחרת.

משך השבעה

• שבעת ימי אבלות מתחילים מיד לאחר הקבורה.
• מקצת היום ככולו — יום הקבורה נחשב ליום שלם, וכן יום השביעי.
• השבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי, לאחר תפילת שחרית.
• אם לא נערכה תפילת שחרית בבית האבל, השבעה מסתיימת לאחר שהאבל מתפלל ביחיד, ובלבד שעבר זמן הנץ החמה.

שבת בתוך השבעה

• שבת אינה מבטלת את השבעה כמו יום טוב.
• אבלות פרטית נוהגת בשבת, אך אבלות פומבית מופסקת.
• השבת נספרת כאחד משבעת הימים.
• האבלים לא קמים מהשבעה ביום שישי עד סמוך לשבת, כשעה ורבע לפני כניסת שבת (לצורך הכנות).
• חוזרים לאבלות במוצאי שבת מיד לאחר תפילת ערבית.
• בגדי קריעה אינם נלבשים בשבת.

קבורה בשבת או חג

• אם הקבורה נערכה בשבת (במקרה חריג) — האבלות מתחילה בשבת מבחינה טכנית, אך ללא אבלות פומבית.
• אם הקבורה נערכה בחג (ראשון או אחרון, או בחול המועד) — השבעה מתחילה בלילה שלאחר החג.
• אם הקבורה היתה ביום הראשון של חג דו-יומי (כגון שבועות) והיום השני חל בשבת — ספירת השבעה מתחילה בשבת.
• אם הקבורה היתה ביום א׳ של ראש השנה — הספירה מתחילה ביום ב׳ של ראש השנה.

חישוב השלושים

• הספירה מתחילה מיום הקבורה, לא מיום הפטירה.
• מקצת היום ככולו (כמו בשבעה).
• השלושים מסתיימים בבוקר היום השלושים, לאחר תפילת שחרית.

עקרון הביטול

• רוח השמחה המחויבת בחגים הגדולים אינה מתיישבת עם צער האבלות.
• לכן, חג גדול מבטל לחלוטין את יתרת השבעה.
• תנאי: האבלות החלה לפני כניסת החג — אפילו לשעה אחת, ולפי מנהג ספרד אפילו כמה רגעים בלבד (קיצור ילקוט יוסף סי׳ מב:א)
• אם השבעה הסתיימה לפני החג — החג מבטל את יתרת השלושים.
• ערב פסח — כלל מיוחד: השבעה/השלושים מסתיימים בחצות היום של י״ד ניסן, ולא בכניסת החג בלילה (מחבר או״ח תקמ״ח:יב, יו״ד שצ״ט:ז)

החגים שמבטלים

• פסח — ארץ ישראל: 7 ימים, חו״ל: 8 ימים
• שבועות — ארץ ישראל: יום אחד (= 7 ימים שווי ערך), חו״ל: יומיים (= 8 ימים)
• סוכות — 7 ימים + שמיני עצרת כרגל נפרד
• שמיני עצרת — ארץ ישראל: יום אחד (= 7 ימים שווי ערך), חו״ל: + שמחת תורה
• ראש השנה — יומיים (בכל מקום)
• יום כיפור — יום אחד

שבת אינה מבטלת שבעה או שלושים — היא רק מפסיקה אבלות פומבית.

ספירת ימי שווי ערך לשלושים

כאשר חג מבטל את השבעה, ימי החג נספרים כ״ימי שווי ערך״ לקראת השלושים:

• שבעה שבוטלה נחשבת כ-7 ימים מלאים לענין השלושים, גם אם בפועל ישב פחות ימים (שו״ע יו״ד שצ״ט)
• 7 ימי שבעה (שווי ערך) + ימי שווי ערך של החג = סך הכל לכיוון 30
• אם הסכום מגיע ל-30 ומעלה — השלושים מסתיימים עם החג
• אם לא — יתרת הימים נספרים לאחר החג

סיכום חישובי חגים

אבלות שהחלה לפני פסח:

• אבלות לפני החג = 7 ימים (שווי ערך)
• 8 ימי חג (חו״ל) / 7 (ארץ ישראל), ביחד = 15 ימים
• נדרשים עוד 15 ימים לשלושים

אבלות שהחלה לפני שבועות:

• אבלות לפני החג = 7 ימים
• יום א׳ של שבועות = 7 ימים שווי ערך, ביחד = 14 ימים
• יום ב׳ (חו״ל) = יום 15
• נדרשים עוד 15 ימים לשלושים

אבלות שהחלה לפני סוכות:

• אבלות לפני החג = 7 ימים
• 7 ימי סוכות = 14 ימים
• שמיני עצרת = 7 ימים שווי ערך, ביחד = 21 ימים
• שמחת תורה (חו״ל) = יום 22
• נדרשים עוד 8 ימים לשלושים (חו״ל) / 9 ימים (ארץ ישראל)

שמיני עצרת אינו מבטל את השלושים, מכיוון שלא נהג שום דין אבלות ניכר של שלושים לאחר השבעה ולפני שמיני עצרת (ט״ז שצ״ט:ו בשם הרא״ש). אך ימיו נספרים כימי שווי ערך.

אבלות שהחלה לפני ראש השנה:

• אבלות לפני ראש השנה = 7 ימים
• יום כיפור משלים את השלושים

אבלות שהחלה לפני יום כיפור:

• אבלות לפני יום כיפור = 7 ימים
• סוכות משלים את השלושים

פטירה/קבורה בתוך החג

• אם הפטירה או הקבורה היתה בתוך החג (כולל חול המועד) — השבעה מתחילה רק לאחר סיום החג.
• בחו״ל: היום האחרון של החג נחשב ליום הראשון של השבעה (ונשארים עוד 6 ימים). בארץ ישראל: השבעה מתחילה למחרת החג (7 ימים מלאים).
• השלושים נספרים מיום הקבורה, גם אם הקבורה היתה בחול המועד — מצב חריג שבו השלושים מתחילים לפני השבעה.
• קבורה בחול המועד סוכות — שתי דעות לגבי שמיני עצרת: יש פוסקים שנספר כיום אחד בלבד לענין השלושים (לא 7 ימי שווי ערך), מכיוון שלא נהגה שבעה לפני שמיני עצרת. לעומת זאת, הקיצור ילקוט יוסף (סי׳ מב:כא) פוסק ששמיני עצרת נחשב כ-7 ימים גם בקבורה בחול המועד — הלכה כדברי המיקל באבל.

שמועה קרובה — תוך 30 יום

• אם נודע לקרוב על הפטירה תוך 30 יום מיום המיתה — חייב בשבעה ושלושים מלאים, מהיום שנודע לו.
• 30 הימים נספרים מיום המיתה, לא מיום הקבורה (מחבר יו״ד ת״ב:א)
• היום ה-30 עצמו נחשב כחלק מ-30 הימים (שמועה קרובה).
• אם הגיע למקום השבעה של שאר הקרובים תוך יום דרך אחד, ועדיין יושבים שבעה, וגדול הבית נוכח — מצטרף למניין שלהם.

שמועה רחוקה — לאחר 30 יום

• אם נודע לו לאחר 30 יום — חייב באבלות קצרה בלבד. לפי מנהג אשכנז: שעה אחת. לפי מנהג ספרד: די בכמה רגעים בלבד (קיצור ילקוט יוסף סי׳ נח:ב)
• לאחר 12 חודש מהפטירה — אין חיוב אבלות כלל (למעט על הורים).

המחשבון כרגע אינו כולל חישוב שמועה קרובה/רחוקה — יש לשים לב למקרים אלו.

משך אמירת קדיש — שתי דעות

• מנהג אשכנז: קדיש נאמר למשך 11 חודשים עבריים מיום הפטירה. הסיבה: כדי שלא ייראה כאילו הנפטר היה רשע (שדינו 12 חודש).
• מנהג ספרד: קדיש נאמר למשך 12 חודשים, אך פוסקים מלומר קדיש במשך כשבוע בתחילת חודש י״ב, ולאחר מכן חוזרים לומר עד יום פקודת השנה (קיצור ילקוט יוסף סי׳ ל:ה)
• הספירה היא לפי חודשים עבריים, לא לועזיים.

קביעת תאריך היארצייט — שלוש דעות

• דעה א׳: יארצייט ראשון לפי תאריך הקבורה (ש״ך יו״ד תב:י; ערוך השולחן תב:ט)
• דעה ב׳: יארצייט ראשון לפי תאריך הפטירה לכל הענינים (ט״ז תב:ט; מנהג חב״ד — אגרות קודש ד:קז)
• דעה ג׳: אזכרה, קדיש וביקור קבר — לפי תאריך הפטירה גם בשנה הראשונה. אך דיני אבלות של י״ב חודש (תספורת, שמחה) — עד תאריך הקבורה (קיצור ילקוט יוסף סי׳ מ:ד)
• יארצייט שני ואילך — לכל הדעות לפי התאריך העברי של הפטירה.
• התאריך הלועזי משתנה משנה לשנה.

כשיום הפטירה ויום הקבורה חלים באותו יום — אין נפקא מינה בין הדעות.

שנים מעוברות

• אם הפטירה היתה באדר בשנה פשוטה, ובשנה הבאה יש שני אדרים — שתי דעות: באדר ב׳ (רמ״א) או באדר א׳ (מחבר/שו״ע; מנהג חב״ד — המדריך להלכות אבילות פ״ז:ג). לפי מנהג חב״ד אומרים קדיש גם באדר ב׳. יש המחמירים בשניהם.
• אם הפטירה היתה באדר א׳ בשנה מעוברת, ובשנה הבאה אין שני אדרים — היארצייט באדר.
• אם הפטירה היתה באדר ב׳ בשנה מעוברת, ובשנה הבאה אין שני אדרים — היארצייט באדר.

יש דעות שונות בעניין אדר א׳ — יש לבדוק עם פוסק.

ל׳ חשוון / ל׳ כסלו

• אם הפטירה היתה ב-ל׳ (30) חשוון, ובשנה הבאה חשוון חסר (29 ימים) — היארצייט ב-כ״ט חשוון.
• אותו דין לגבי ל׳ כסלו בשנה שבה כסלו חסר.
• מנהג חב״ד: השנה הראשונה קובעת לכל השנים. אם ר״ח כסלו (או חשוון) בשנה הראשונה הוא יום אחד — היארצייט לעולם בכ״ט. אם ר״ח שני ימים — היארצייט לעולם בר״ח (המדריך פ״ז:ב; קצשו״ע סרכ״א ס״ד)

שנה מעוברת — חודש הי״ג

• דיני אבלות של י״ב חודש מסתיימים לאחר 12 חודשים, גם בשנה מעוברת.
• חודש הי״ג (לפני היארצייט) אינו נוהג בו אבלות — מותר להשתתף בשמחות וכו׳ (המדריך פ״ו:ח-ט; שו״ע סשצ״א ט״ז סק״א)

הגדרת הזמנים

• בין השמשות — הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. לפי רוב הפוסקים כ-18 דקות (שלושת רבעי מיל, לפי השיטה שמיל = 24 דקות) (קיצור ש״ע ילקוט יוסף סי׳ טו:ב)
• לפני השקיעה — ודאי אותו יום.
• בין השמשות — ספק יום ספק לילה. ספק אבלות להקל — נחשב לאותו יום.
• אחרי צאת הכוכבים — ודאי הלילה, היום ההלכתי הוא כבר למחרת.

קבורה בבין השמשות — לענין שבעה ושלושים

• קבורה בבין השמשות — אותו יום עולה מן המנין, אפילו לא נהגו אבלות ממש (המדריך פ״ד:ד; ד״ח קסב; נ״ג פקל״ג סי״ג)
• אבל אם נקבר כל כך קרוב לחשיכה שלא היה אפשר לנהוג אבלות כלל — אינו עולה (המדריך פ״ד:ד; ד״ח קנו)
• ילקוט יוסף: אפילו אם סתימת הגולל היתה עד 18 דקות אחר השקיעה, ולא הספיקו לנהוג אבלות (חליצת מנעליים) עד שהגיעו לביתם אחרי צאת הכוכבים — מונים מיום שלפני השקיעה, שספק אבלות לקולא (קיצור ש״ע ילקוט יוסף סי׳ טו:ב; יביע אומר ח״ח חיו״ד סי׳ לד)
• אין להסתמך על שיטת ר״ת להקל מעבר ל-18 דקות, כיוון שפשט המנהג בארץ ישראל שלא כרבינו תם (קיצור ש״ע ילקוט יוסף שם)
• העיקרון: ״מקצת היום ככולו״ — כדי שיום ייחשב כיום אבלות, צריך שתהיה אפשרות לנהוג בו מקצת אבלות בפועל (המדריך פ״ד:ד; ד״ח קנו)

פטירה בבין השמשות — לענין יארצייט

• פטירה בבין השמשות נחשבת כספק — אין ודאות לאיזה יום שייכת (המדריך פ״ז:ד)
• תפילות וקדיש: אם אין אבלים אחרים — יתפלל ויאמר קדיש בשני הימים. אם יש אבלים אחרים בשני הימים — יחזיק את היארצייט ביום המוקדם (המדריך פ״ז:ד; גשה״ח פל״ב סי״ב)
• ביקור קברים: מחזיק עכ״פ יום המוקדם (המדריך פ״ז:ד)
• פטירה בבין השמשות של ערב שבת: יש סברא לנהוג את היארצייט בשבת (דהיינו היום המאוחר) (המדריך פ״ז:ה; נ״ג ח״ב פע״ז ס״ב)

לענין יארצייט, בין השמשות מחייב זהירות יתרה — יש לשאול פוסק במקרה של ספק.

קבורה אחרי צאת הכוכבים

• קבורה לאחר צאת הכוכבים — היום ההלכתי הוא כבר למחרת. היום הראשון של השבעה מתחיל מהלילה ההוא.
• וכן לענין פטירה — אם הפטירה היתה אחרי צאת הכוכבים, התאריך ההלכתי של הפטירה הוא היום שלמחרת (לענין קדיש ויארצייט).

הבדלים במשך החגים

הבדלים אלו משפיעים על ספירת ימי שווי ערך לשלושים ועל סימון חול המועד/יו״ט בלוח.